חסידות על מלכים א יא:ד

ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. על דרך ששמעתי מאדוני אבי זקיני זללה"ה נשיו הטו את לבבו (מלכים א י״א:ד׳) אבל כאן וה' ברך את אברהם בכל גימטריא בן, והמשכיל יבין:
(דגל מחנה אפרים פ' חיי).

מבעש"ט פי' ע"פ נשיו הטו לבבו (מ"א יא, ד). שאין לך שום תיבה בתורה שאינו סובל ב' משמעות שהוא בחי' דכר ונוק' כו'. א"כ אין לך שום דבר נברא בעולם שלא יהיה כלול מהכל. והבחירה נתונה לו להטות לאיזה בחינה שירצה לכך נשיו הטו לבבו:

במדרש רבה (ריש פרשה זו, שמו"ר פ"ו א') כתיב (מלכים א' יא ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו, אמר רבי שמעון בן יוחאי נוח היה לו לשלמה להיות גורף ביבין, ואל יכתב בו הדבר הזה, עד כאן. ויש להבין מה כונת רבי שמעון בן יוחאי בזה, וגם במשול המשל הזה להיות גורף ביבין. והנ"ל על פי המבואר במסכת שבת (דף נ"ו ע"ב) כל האומר שלמה חטא וכו', עיין שם דזהו לעונש שכתוב בלשון דמשמע שחטא כל כך ח"ו, והנה כדי בזיון במה שנאמר (מלכים א' יא ו) ויעש שלמה הרע וגו', כמו שאמר רב יהודה אמר שמואל שם נח היה לו לאותו צדיק וכו', ומה הוסיף תת בזיון המקרא הזה ויהי לעת זקנת שלמה וכו', אף אם נטעה לפרש כפשוטו יותר מהפסוק ויעש וגו', אם נטעה לפרש כפשוטו.